What is wrong with schools anyway?

אני רוצה לפתוח בהקדמה כדי להסביר מה קרה בעולם שבכלל נוצר לו מצב בעייתי בשיטת החינוך והלמידה. כיצד הגענו למצב שבו צריך לשנות משהו בכלל. בתי הספר נוצרו בשביל להכשיר את הדור הבא לחיים האמיתיים. משימה שהיום אנחנו מתחילים​ להבין שנכשלנו בה. בוגר בית ספר תיכון או אפילו תואר ראשון ושני במסגרת אקדמית, עדיין צריך לעשות השלמות כשיגיע לעבוד במקום העבודה הראשון שלו. משהו במערכת הלמידה שבנינו לא מצליח להכין אותנו כמו שצריך לחיים.
זה מתחיל מדברים פשוטים כמו: בירוקרטיה של החיים האמיתיים (בנקים, דירה, עצמאות כלכלית, מוסדות ממשלתיים וכו), וכלה בכיצד אני יכול להגשים עצמי כאדם ולהיות מאושר - משהו שכולנו צמאים לו בתחילת חיינו ומתישהו רובנו הגדול מוותר על הרצון הזה בגלל אי אילו סיבות. לידיעתכם המצב לא שונה במדינות אחרות ברוב העולם. למרות כל מה שתשמעו על רוב מדינות העולם, מערכות החינוך כולן נתקלות בבעיות דומות. יש שוני, יתרונות וחסרונות, אבל הבעיה זהה. ניתן לומר היום דבר נוסף. אין קשר סיבתי בין רמת החינוך של אדם ומספר שנות הלימוד שלו למידת האושר והסיפוק שלו מאיכות חייו. אני חושב שכולכם מרגישים בזה. אתם יודעים​ שיש אנשים שלא היו טובים בבית הספר והצליחו מאד בחיים האלה (אפילו אלברט איינשטיין היה אחד שהמורים אמרו עליו שלא יצא ממנו כלום). ואיינשטיין הוא לא הדוגמא היחידה. מצד שני, יש תלמידים מצוינים רבים שההצלחה לא הגיעה אליהם. ואני מדבר בלשון המעטה.
הוכחה קורלציה בין רמת החינוך לרמת השכר, כלומר ככל שלמדת יותר שנים כך המשכורת שלך תהיה גבוהה יותר (אחת הדוגמאות https://www.infoplease.com/median-annual-income-level-education-1990-2010)
אבל זה אינו קשר סיבתי. לסיכום ביניים. אנחנו צריכים להיות כנים עם עצמנו ולומר שהיום אנחנו לא עושים זאת מספיק טוב כבעבר, ושאנחנו צריכים להשתפר.
אני יכול לחזות דבר אחד מתוך שיחותי עם הנוער. אם לא נשנה דבר בצורה דרסטית ואמיתית, בעוד כעשור הנוער כבר יפסיק להגיע לשערינו, וימצא את לימודיו במחוזות אחרים.