מבקרות ברבנות

הפרק דן באתגרים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, ובאופן ספציפי בהתמודדויות של הקהילה אל מול החשדות של העולם הרבני בדבר יהדותם וכשרותם. מה עומד מאחורי הרעיון של "גיור לחומרה"? ומדוע העמידו את חלקם ערומים כדי לעשות להם באופן קבוצתי, ומבלי לתת על כל כל הסבר, הטפת דם ברית עם מחט?

בראיון מרגש ומעורר השראה עם הרב ד"ר שרון שלום שמענו על ההתנגשות בין תפיסות הלכתיות רבניות לבין תפיסות עולם של יהודים יוצאי אתיופיה. איך מגשרים על הפער בין הזרם המרכזי הרבני בישראל לבין קהילה שהתנתקה מהחברה היהודית לפני התפתחות התורה שבעל פה, על שלל מסורותיה והנהגותיה?

האם הצבור הדתי והרבני משכיל להישיר מבט לקהילת יוצאי אתיופיה ולראות אותה מן המקום שלה? או שמא הציבור מתנשא מעליה ומבטל אותה בחוסר כבוד ובהשפלה, מתוך מחשבה ש"הם" צריכים "להתקדם" ולהגיע לערכים ה"נאורים" "שלנו".

מתוך השיחה עלה באופן ברור שקהילת יוצאי אתיופיה יכולת לתרום תרומה ייחודית ליהדות ואל לנו לפספס היכרות אמיתית עם קהילה אותנטית זו. על הקהילה הרבנית והציבור בישראל להרחיב את גבולות התודעה היהודית ולהפסיק לפחד מאיבוד שליטה ולהכניס את קהילת יוצאי אתיופיה לשיח היהודי על מנת שנוכל לראות את הערכים הנפלאים שהחברה הזאת שימרה וללמוד מהם.

על כל זאת ועוד בפרק הזה.

ספריו:

מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, ידיעות ספרים, 2012.

שיחות על אהבה ופחד: הדיאלוג בין בת הרב לבין הקייס, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד 2018.

גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, 2022.

סרטונים:

בין ביתא ישראל לרבנות - מסורת יהודי אתיופיה | הרב ד"ר שרון שלום

הרב ד"ר שרון שלום I היצירה הרוחנית - מסע בין קהילות ישראל I מפגש רביעי

בפרק זה ניצן ורבקה ממרכז צדק לנשים מספרות על המאבק של נשות הכותל. איך הכל התחיל? למה יש נשים שדורשות להתפלל, לעטות טלית ולקרוא בתורה דווקא בכותל? מה היה הרקע לפיצול של שתי קבוצות שנאבקות כל אחת למען מטרה קצת שונה? הן יספרו איך בג"ץ גורר רגליים ולא מקדם החלטות בדיונים שתלויים שנים רבות. מה זה אומר לגבי כל שאלת ה"אקטיביזם השיפוטי" של בג"צ? תוך כדי שיחה נשמעים קטעים מתוך שיחות קודמות עם פרופ' שולמית מגנוס, מהמייסדות של הקבוצה המקורית של נשות הכותל, ועם עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, עו"ד ומנהלת את המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומצייגת את נשות הכותל בבתי המשפט היום.

על כל זה ועוד דיברנו בפרק הזה.

ניתן לראות בקישור זה את מאמרה של הרבנית לאה שקדיאל

הפרק דן בתהליך של חקיקת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג - 1953. בראיון עם פרופ' צבי טריגר הוא טוען שהכנסת לא חוקקה את החוק במסגרת הסטטוס קוו של בן גוריון שבא לפשר בין דתיים לחילוניים. הרקע מאחורי הרצון של המפלגות החילוניות בחוק הוא שימור עליונות הגבר במשפחה. וזאת בהתאם לרצון של התנועה הסוציאליסטית ליצור דמות חדשה של הצבר החזק בניגוד לדמות היהודי הגלותי. ההלכה והנישואין הדתיים, לדעתו, שימשו ככלי בפרוייקט בניין האומה והתחדשות הגבר היהודי. כמובן שחקיקת חוק כזה עומד בסתירה לשוויון זכויות האישה ועל כן היה צורך לסייג את חוק שוויון האישה ולהבהיר שהוא אינו פוגע בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים.

מומלץ לקרוא את מאמרו של פרופ' טריגר - "יש מדינה לאהבה: נישואין וגירושין בין יהודים בישראל", בתוך: חנה נוה ואורנה בן נפתלי (עורכות), משפטים על אהבה, הוצאת אוניברסיטת ת"א.

מומלץ לקרוא את המאמר של פנינה להב שפורסם בזמנים 46/46

לינק לכנס ממזרים של מרכז צדק לנשים עם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפרק דן בהחלטה של בית הדין משנת 2022 בו יש של הפרה בוטה של צנעת הפרט של גבר. מדובר בהחלטה בו מנהל בית הדין והבעל תובעים ילד בנושא של בירור יוחסין. בית הדין דורש מן הגבר שיעשה בדיקת זרע, ונותן לו הוראות הלכתיות איך לעשות את זה, עם עדיפות שלא בידיים. וכל זה על מנת שניתן יהיה לקבוע שיתכן שהגבר הוא פורה, מזאת הנחה שאם הוא פורה היום יתכן שהיה פורה גם לפני עשר שנים ויכול להיות אביו של הילד שבית הדין מבקש להתירו מממזרות.

מספר נקודות חשובות עולות לדיון ולהתייחסות בפרק: האם בסמכותם של בתי הדין לדון בילדים? האם נכון במדינה דמוקרטית לחדור לתחום הפרט ולצנעתו? מדוע בית הדין לא מתיר את הילד על סמך חזקות הלכתיות ונדרש לבדיקה פולשנית שלא תתן להם דיוק מדעי? נציע בפרק הזה רעיון שמרכז צדק לנשים מבקש לקדם - פיצול סטאטוס של האב; בית הדין יקבע מיהו האב ההלכתי על סמך חזקות ויתיר את הילד מממזרות, ואילו בית המשפט יקבע מיהו אביו של הילד לצורך רישום במרשם האוכלוסין.

ניתן לשלוח תגובות ושאלות למייל של רבקה לוביץ [email protected]

פינת ההמלצות

קישור להרצאה של ניצן כספי שילוני: לשחרר את התורה מעולה של המדינה | ניצן כספי-שילוני בכנס השמאל האמוני

בעקבות בחירות 2022 נדבר על מערכת המשפט בהקשר של זכויות נשים. איך בג"ץ היה שחקן משמעותי במאבקים נגד הממסד הדתי: מקוואות, נשים אומרות הספד, חלוקת רכוש בגירושין, טוענות רבניות ועוד. איך פסקת ההתגברות עלולה לפגוע במצבן של נשים בישראל בהקשר של דת ומדינה?

קישור לקמפיין של מרכז צדק לנשים: http://causematch.com/8cwj

קישור לפוסט של ניצן על הבחירות: https://www.facebook.com/629129764/posts/pfbid0m4ZCLnP5RCYNGybXzQdwo31kfHkQvpVExqihNeKaCnjRmiY5NFSWpKR5rWwpGthvl/

טור באנגלית: https://blogs.timesofisrael.com/dont-vote-away-the-basic-rights-of-women/