סין יוצאת מהקורונה - איך זה ישפיע על השווקים, הצמיחה והאינפלציה העולמית?

01/15/23 • 61 min

כבר שלוש שנים שהענקית מהמזרח נמצאת בסגר כללי. זה כמעט בלתי אפשרי לדמיין את הסגרים של מרץ 2020, נמשכים עד היום אבל זו הייתה המציאות בסין החל מסוף 2019. לאורך התקופה עלו עשרות סיפורים מחרידים על עובדים, שננעלו במשרדים שלהם ונאסר עליהם לשוב לבתיהם, וכך הם ניהלו את שגרת החיים שלהם במשרד, לעיתים במשך מספר שבועות. סיפור שכזה שעלה לכותרות הוא המקרה של פוקספון, היצרנית העיקרית של אייפונים בסין שעובדיה הוגבלו לתנועה למפעל ולמגורי העובדים למשך מספר שבועות, הגבלות אילו הציתו עימותים אלימים עם המשטרה שהיו חלק מהמרד האזרחי החריג כנגד הממשל הסיני. מדיניות הממשלה הנוקשה עיקבה את הצמיחה ואת הפריחה הכלכלית שציפינו שתגיע מסין לפני מספר שנים אבל עכשיו עם הפתיחה של סין לעולם, היא חוזרת למירוץ להפוך למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. ביום ראשון, ה8 לינואר, הופסקה באופן רשמי מדיניות ה״אפס הדבקה״ וסין חזרה לשגרה. כשענקית כמו סין חוזרת לתפקוד מלא, ההשלכות המאקרו כלכליות הן משמעויות כמעט כמו המלחמה באוקראינה. לפני שנדבר על השקעות, סין צופה גל תחלואה אדיר שאמור לתקוף אותה בחודשים הקרובים. בגלל החיסונים הנחותים הסיניים והדמוגרפיה המבוגרת ההערכה היא ל 1.5 מיליון קורבנות בחודשים הקרובים. אילו הכתבות שסביר שנראה בכותרות בחודשים הקרובים אבל לאחר אותם חודשים, הכלכלה צפוייה להתאושש ביחד עם ביקוש סיני גדול מאי פעם לסחורות כפי שראינו בשאר העולם. סביר שהנ״ל, ביחד עם המלחמה באוקראינה והחורף האירופי יהוו סופה מושלמת לעליית מחירי האנרגיה מה שיכול להוות גורם אינפלציוני משמעותי. סוף הסגר הסיני יכול לבשר טובות למי שבונה על התיירים או הצרכנים הסיניים (והמעמד הביניים שצומח בה משמעותית) אבל סביר שהאדוות של היצור והצריכה הסינית ימשיכו להדהד בכל העולם ויהיו לאחד האירועים החשובים ביותר של 2023. אבנר ועומר יצללו להבין כיצד אירוע הענק הזה ישפיע על שרשראות האספקה ועל הבורסות בכל העולם

Previous Episode

המסע להודו 2023

אנחנו חוזרים להודו בפעם השניה בשנה האחרונה ונסקר את פוטנציאל ההשקעה במדינה שצפויה להפוך למדינה המאוכלסת בעולם לקראת סוף השנה. בבסיסה, להודו יש את כל הנתונים הכלכליים כדי להפוך אותה להשקעה טובה, עם קצב ילודה גבוה ומעמד ביניים שצפוי להכפיל את גודלו ב 15 השנים הקרובות. ראש הממשלה, מודי מעביר את המדינה תהליכים של תיעוש והפרטה ומקרב אותה למערב. מצד שני, המדינה לא עמדה בתחזיות הצמיחה שלה, הרופי איבד בשנה האחרונה 10% אל מול הדולר, והאבטלה במדינה הגיעה אתמול לשיא של השנה וחצי האחרונות (8.5%). ההשקעה במדינות מתפתחות דומה להשקעה במניות קטנות ובינוניות כאשר פוטנציאל הצמיחה שלהן גבוה יותר אך הן פחות יציבות ולכן דרוש פיזור משמעותי והבנה שמדובר בהשקעה לאורך טווח ארוך. במקרה של הודו אחת מנקודות התורפה הבולטות שלה היא התלות הגבוהה במחירי הנפט. הודו היא צרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם והיא מייבאת למעלה מ 80% מהנפט שלה. בנוסף, היחסים המתוחים שלה עם סין שנעים בין עימותים צבאיים לבין מלחמת סחר יקחו חלק משמעותי בעתיד המדינה בשנים הקרובות.

Next Episode

מי טועה? השוק או הפד׳?

אחרי שנה דובית בשווקים הגלובליים בה האס.אנד.פי יורד 19% והנאסד״ק מאבד שליש מערכו. האם בשנה הקרובה נראה רוחות של שינוי? רוב הפרמטרים הכלכליים מצביעים על שנת מיתון כאשר עקום התשואות הפוך, הריבית גבוהה והקרנות הגדולות מפרסמות תחזיות שליליות. מאידך בשבועות הראשונים של השנה נראה שהשוק מתחיל להרגיש את היציאה מהמיתון בעוד מספר חודשים ומתחיל לתמחר לקראת יציאה. אז מי צודק? תומכי המיתון הארוך? או תומכי המיתון הקצר? את העליות בשבועות האחרונים ניתן לייחס לדו״ח התעסוקה בארה״ב שמציג בדיוק את מה שהפד׳ רוצה לראות - התמתנות בעליות השכר והמשך בהתמתנות עליות המחירים על פי מדד המחירים לצרכן האמריקאי. על פי המגמות האלו כבר ניתן לראות את האור בקצה המנהרה. מאידך, תומכי המיתון הארוך טוענים לשינוי בכללי המשחק. על פי התיזה הזו - הריבית לא תשוב לשיעורים האפסיים שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. אז מי צודק ומי טועה?